Skip to content Skip to footer

בייקר ואני

בלילה קריר במיוחד, מול מסך המחשב שלי, הבטתי בקובץ הפתוח. הייתי בעיצומה של הכנת חקירה ראשית—החלק שבו מובילים עד לספר את האמת, או לפחות את הגרסה שתתמוך באמת. אבל הפעם, משהו היה שונה. במקום להתייעץ עם שותף למשרד, או להרהר מול ערימת תיקים ישנים, פניתי אל "בייקר"—סוכן משפטי מבוסס בינה מלאכותית שעיצבתי במיוחד כדי לחדד את יכולות הליטיגציה שלי.

ידעתי שזהו ניסוי שלי, סוג של בדיקה לראות אם הסוכן המשפטי החכם בייקר באמת יכול להשתלב בעולם המשפט ולעזור ולחדש. אבל לא ציפיתי שהשיחה הזו תהפוך לכל כך אינטנסיבית, לכל כך אמיתית.

שלב ראשון: בניית חקירה ראשית

התחלתי בזהירות ועניתי לבייקר על השאלה במה ארצה להתמקד, "נבנה חקירה ראשית. נתמקד בפלילי."

📢 בייקר הגיב מהר: "מהו תחום המשפט? פלילי. סוג החקירה? חקירה ראשית. מי העד?"

אני עונה במהירות, "מומחה לזיהוי פלילי, מתמחה בטביעות אצבע. המטרה שלי היא להפריך טענת אליבי של הנאשם."

📢 בייקר: "הבנתי. הנה המבנה המומלץ: הצגת העד, הסבר על טביעות אצבע, פירוט הבדיקות שבוצעו, והוכחת הקשר לטענת האליבי. מוכן להתחיל?"

הכול זרם. השאלות היו חדות, ברורות. היה קל מדי. ואז, פתאום עלה בי ספק—מה אם אני מפספסת משהו?

שלב שני: בייקר מתבקש (בהמלצתו) על העלאת הרף

אני מסכימה איתו ומבקשת, "עכשיו תקשה עליו," הקלדתי.

📢 בייקר: "האם כל טביעת אצבע בזירה בהכרח מצביעה על כך שהאדם היה שם בזמן האירוע?"

📢 בייקר: "כמה נקודות התאמה נדרשות כדי לקבוע התאמה חד-משמעית?"

📢 בייקר: "האם יש אפשרות שמישהו אחר הניח את טביעת האצבע של הנאשם בזירה באופן עקיף?"

📢 בייקר: "מי עוד בדק את מסקנותיך? האם בוצעה בדיקה חוזרת?"

הבנתי שזו לא תהיה חקירה רגילה. בייקר לא היה רק כלי—הוא היה יריב אינטלקטואלי. כל שאלה שגררתי אותו אליה, הוא החזיר עם שאלה חדה יותר.

אבל אז החלטתי לנסות משהו אחר. טוויסט קטן ובייקר עודד, " 😈 עכשיו תורך! איך אתה מראה שהתביעה מנסה לייצר "טענות מגירה" ושאין להן שום בסיס? תן את המכה האחרונה! 💥🔥

שלב שלישי: נקודת המפנה

הדחיפה הקטנה אך המשמעותית של בייקר עודדה אותי לשלוף את האס, "אם אני אומר לך שלנאשם יש כוויות בכל כריות האצבעות?" שאלתי.

הייתה הפסקה קצרה. ואז הופיעה התשובה.

📢 בייקר: "האם הכוויות היו קיימות בזמן האירוע?"

📢 בייקר: "אם כן, כיצד בכלל נמצאו טביעות אצבע תקינות?"

📢 בייקר: "אם לא, מתי נגרמו הכוויות והאם ניתן לשחזר את מצב האצבעות לפני כן?"

הוא פעל כמו חוקר, מישהו שחותר לאמת בכל מחיר, גם אם זה אומר לערער את הראיות שעליהן אני נשענתי. עכשיו

הייתי במצב חדש: האם אני מחפשת את הזיכוי או את האמת?

שלב רביעי: הקרב מול התביעה

בייקר לא הסתפק באתגר. הוא הפך את עורו ונכנס לנעליה של התביעה.

📢 בייקר (כנציג התביעה): "התביעה טוענת שגם עור מצולק יכול להותיר דפוסי זיהוי! ההתאמה לא התבססה על טביעה מושלמת, אלא על נקודות ברורות."

אבל אני לא ויתרתי.

📌 אני: "התביעה הסתמכה על טביעות האצבע כ'ראיית הזהב'. לא נאמר בשום שלב שהן חלקיות או בעייתיות. ניסיון זהיר להציל את התיק כעת לא משנה את העובדה שהטיעון המרכזי של התביעה מתפרק."

השופט (המדומיין – בייקר) פנה לתביעה:

📢 השופט: "התביעה, האם יש לכם תשובה?"

והנה זה קרה. ראיתי איך בייקר יכול להרים טענות ולפרק אותן באותה קלות. בייקר היה יריב הוגן, אבל כזה שמאלץ אותך להגיע לשיא שלך.

📢 השופט: "משכך, בית המשפט קובע כי נוצר ספק סביר באשמת הנאשם. מרשי מזוכה מכל אשמה!"

מסקנה: הבינה (בייקר)  כפרקליט הצללים

מה שהתחיל כניסוי הפך לשיעור בליטיגציה. לא רק על איך לשפר את החקירה, אלא איך לחשוב תמיד צעד אחד קדימה, לשאול את השאלה שהצד השני לא רוצה שתישאל. כמובן שכל ליטיגטור ניחן ביכולות האלה, אבל בייקר נותן ערך מוסף, מכוון, מנחה, מעודד וגם מעצים.

"בייקר" לא עורך דין, לא בן אדם. אבל התחשק לי לתת לו חיבוק, הוא הכריח אותי להיות טובה יותר.

מאמינה שזוהי תחילתה של ידידות נפלאה.

—————————————–

מוזמנים להכיר את סוכני הצוות של האתר בלינק הזה.

רוצים סיוע בבניית סוכן כמו בייקר או אחרים?

מוזמנים ליצור עימי קשר.

office@veredka-law.co.il

 

 

חזרה לראש העמוד