הכנס השנתי (2026) שכותרתו “כיצד הבינה המלאכותית תשנה את מקצוע עריכת הדין?”, התקיים ביוזמת וועדת בינה מלאכותית בלשכת עורכי הדין, ובמרכזו דיון רחב על השפעת 
הטכנולוגיות החכמות על עולם המשפט ועל עבודתם היומיומית של עורכי הדין. את הכנס ריכזו והובילו עו"ד ליויאן סגל, עו"ד ד"ר יובל ריינפלד ועו"ד יורם ליכטנשטיין, יו"רים משותפים ועדת בינה מלאכותית בלשכת עורכי הדין, אשר הציבו במרכז היום שיח מקצועי מרתק ומגוון, המשלב בין חדשנות טכנולוגית, רגולציה וחוק ואחריות משפטית. צילום: גדעון מרקוביץ.
השאלה, נושא הכנס, ליוותה את הכנס היום כולו, כחוט מחשבה מרכזי. הכנס לא ביקש לספק תשובה חד-משמעית, אלא לפתוח מניפה של נקודות מבט: בין חדשנות לאחריות, בין התלהבות לחשש, ובין כלי עבודה חכם לשיקול דעת אנושי. וכך, כבר מן הדקות הראשונות היה ברור כי הדיון איננו עוסק בעתיד רחוק, אלא במציאות מקצועית שכבר מתעצבת לנגד עינינו.
לאורך היום נשמעו הרצאות ופאנלים שעסקו בהיבטים רגולטוריים, אתיים ופרקטיים של השימוש בבינה מלאכותית, החל משאלות של שקיפות ואחריות מקצועית, דרך זהות עורך הדין בעידן דיגיטלי, ועד כלים יישומיים שכבר נטמעים בבשגרת המשרד ובהליכים משפטיים אולומות דיגיטלים הנעזרים בכלי בינה מלאכותית. הדיונים נעו בין מבט רחב על השינוי התרבותי שמביאה עמה הבינה המלאכותית לבין התייחסות קונקרטית לכלי עבודה ולשיטות פעולה חדשות.
צילום: גדעון מרקוביץ.
הכנס רובו ככולו עסק במפגש ההולך ומתהדק בין עולם המשפט לטכנולוגיות בינה מלאכותית, ובחן את השלכותיו המקצועיות, האתיות והמעשיות על עבודתם של עורכי הדין. לאורך היום נשמעו הרצאות ופאנלים שעסקו בשאלות של אחריות ושקיפות, רגולציה מתהווה, זהות מקצועית בעידן דיגיטלי.
הדיונים נעו בין מבט רחב על השינוי התרבותי שמביאה עמה הבינה המלאכותית, לבין התייחסות ממוקדת להיבטים יומיומיים: ניסוח מסמכים, מחקר משפטי, קבלת החלטות והצורך בבקרה אנושית מתמדת.
לצד ההתלהבות מהאפשרויות החדשות, הודגשה חשיבות האחריות המקצועית והצורך בהבנה טכנולוגית בסיסית כחלק מארגז הכלים של עורך הדין המודרני ולא פסח על נושא פרטיות ואבטחת המידע.
התמונה הכוללת העולה מן הדיונים המקצועיים והניתוחים העדכניים, היא של עולם הנמצא בעיצומה של טלטלה טכנולוגית עמוקה, המשפיעה באופן ישיר על הפרקטיקה המקצועית, על מערכת המשפט ועל שאלות יסוד אנושיות.
מהכנס עלה כי שנת 2026 מסתמנת כשנת מפנה טכנולוגית, שבה המיקוד עובר מהייפ (Hype) כללי ליישומים מעשיים, יעילים ומדויקים יותר. הוצגה המגמה של עליית המודלים הקטנים (SLM), אשר הפכו לחזקים מספיק כדי לפעול באופן מקומי על מכשירי קצה (כגון לפטופים וסמארטפונים). הודגש כי התפתחות זו תורמת משמעותית לשיפור הפרטיות, להוזלת עלויות ולזמינות ללא תלות בחיבור ענן.
עוד עלה כי מתרחש שינוי פרדיגמה מהותי באופן הפעולה של מערכות AI ובכללו מעבר מצ'אטבוטים פסיביים ל"סוכנים אוטונומיים" (AI Agents). צוין כי מערכות אלו מסוגלות כיום לבצע פעולות אקטיביות בעולם האמיתי, לנהל תהליכים מורכבים ולשמש כעוזרים ביצועיים. בהקשר הפרקטי של עולם המשפט, תובנות אלו תורגמו בהשתלמויות לשיח אודות שימוש בכלים אלו לייעול עבודת עורך הדין, כגון סיכום מסמכים וניסוח טיוטות.
סוגיה מרכזית שנדונה בהרחבה היא שאלת האמינות ואיכות המידע. הובהר כי איכות הנתונים (Data Quality) היא קריטית, וכי טכניקות כמו RAG (Retrieval-Augmented Generation), המחברות את המודל למקורות מידע חיצוניים ואמינים, הן פתרון הכרחי לבעיית "הזיות" המודלים.
בהיבט המשפטי, הודגש החשש מאובדן מושג ה"אמת" האובייקטיבית בעולם שבו ניתן לייצר תוכן סינתטי בקלות, וההשלכות הדרמטיות שיש לכך על דיני הראיות ועל ניהול הליכים משפטיים.
לצד ההיבטים הטכניים, דיונים מעמיקים עוסקים במקומו של האדם במציאות החדשה. הועלתה השאלה הקיומית בדבר הרלוונטיות המקצועית העתידית, ובפרט כיצד ישתנה תפקידו של עורך הדין. כמו כן, ניכר עיסוק במתח שבין יכולותיהן הגבוהות של המכונות לבין היעדר תודעה, רגש, יצירתיות או כוונה אנושית, תכונות שנתפסו עד כה כייחודיות לאדם. מבחינה אתית ומשפטית, נבחנת שאלת האחריות המקצועית במקרים של הסתמכות על כלי AI ששגה.
במבט גלובלי ואסטרטגי, צוין כי מתנהל מרוץ חימוש טכנולוגי אינטנסיבי, במיוחד בין המערב לסין, כאשר ניכרת התקדמות מהירה של מודלים סיניים.
בנוגע לרגולציה, עלה פער מובנה: בעוד שנעשים מאמצים מוסדיים לקדם אסדרה (כמו ה-AI Act האירופי), קיימת סקפטיות רבה לגבי יכולתה של הרגולציה להדביק את קצב ההתפתחות הטכנולוגית המהיר, מצב שתואר כניסיון לעצור צונאמי עם כף.
לסיכום המבט לעתיד (לקראת 2030), הודגש הצורך לא רק לאמץ טכנולוגיה, אלא "להקשיב לשוק" ולפתור בעיות אמיתיות, תוך היערכות לתרחישים שונים של השפעת הטכנולוגיה על מערכת המשפט והחברה בכללותה. הכנס איפשר מרחב לחשיבה משותפת, ולבחינה מפוכחת של המציאות המשתנה ולא כהכרזה על החלפת המקצוע, אלא כהזמנה לעדכון דרכי העבודה והרחבת ארגז הכלים המקצועי. המסר המרכזי שעלה מן המושבים השונים היה, כי הבינה המלאכותית אינה מייתרת את עורך הדין, אלא מדגישה את ערכו האנושי: שיקול דעת, אחריות וביקורתיות ומאפשרת לו לתת ללקוח שרות מעמיק, מפוקח ורחב יותר.
היגדים אסטרטגיים: סט כלים – עתיד עריכת הדין בעידן ה-AI, תובנות מרכזיות מהכנס באדיבות Gemini ו- ChatGpt שקראו את המאמר וסייעו בניסוחן:
- טרנספורמציה מטכנאות לאסטרטגיה: הבינה המלאכותית משחררת את עורך הדין מכבילת המשימות השגרתיות לטובת התמקדות בניתוח משפטי מורכב וערך אסטרטגי.
- פרדיגמת ה-Value-Based: המודל העסקי עובר שינוי שורשי – התגמול יתבסס על איכות התובנה והפתרון היצירתי, ולא על מכסת שעות המחקר.
- ניהול סיכונים מבוסס נתונים (Data-Driven): המעבר מאינטואיציה לחיזוי הסתברותי מאפשר קבלת החלטות מדויקת ומושכלת יותר עבור הלקוח.
- חסינות הליבה האנושית: אמפתיה, תבונה אתית וחשיבה יצירתית נותרות נכסים בלעדיים של הגורם האנושי, שאינם ניתנים לשכפול אלגוריתמי.
- אוריינות טכנולוגית כסטנדרט מקצועי: שליטה בכלי AI אינה עוד "בונוס", אלא דרישת סף ליכולת מקצועית ורלוונטיות בשוק המשפטי המודרני.
- ריבונות אנושית במבחן התוצאה: המכונה היא כלי עזר תומך החלטה, אך האחריות המשפטית והאטית הסופית נותרת תמיד בידיו של עורך הדין (Human-in-the-Loop).
- הסתגלות כתנאי לתחרותיות: אימוץ מושכל של טכנולוגיה הוא המפתח ליתרון יחסי; שמרנות טכנולוגית מהווה סיכון ממשי לשרידות המקצועית.
סיכום: המהפכה אינה מחליפה את עורך הדין, אלא מגדירה מחדש את תפקידו כיועץ אסטרטגי המצויד ביכולות על טכנולוגיות.
———————–
לינק לסדר היום של הכנס ולרשימת הדוברים והנושאים המדוייקת.
הכותבת השתתפה בכנס והרשמים הינם כלליים בלבד וכמובן שאינם מהווים המלצה מכל סוג שהוא.
ט.ל.ח
